איך בודקים רישיון של רופא שיניים ותואר מומחה במשרד הבריאות
מי רשאי לעסוק בריפוי שיניים לפי פקודת רופאי השיניים, איך בודקים רישיון ותואר מומחה, מה מותר לשיננית ולטכנאי, ומה עושים כשיש חשד לעיסוק בלי רישיון.
בישראל רק מי שקיבל רישיון או היתר זמני ממשרד הבריאות רשאי לעסוק בריפוי שיניים ולהשתמש בכינוי "רופא שיניים", ורק מי שקיבל אישור לתואר מומחה רשאי להציג את עצמו כמומחה. כך קובעת פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979. את הרישום בודקים בשירות "חיפוש במאגרים של בעלי רישיון במקצועות הרפואה והבריאות" של משרד הבריאות באתר gov.il, לפי שם או מספר רישיון. לפי תיאור השירות, מופיעים בו סוג הרישיון (קבוע או זמני), מספר הרישיון, הסטטוס שלו ותחום ההתמחות. זו בדיקה של כמה דקות, וכדאי לעשות אותה לפני כל טיפול גדול, ובמיוחד כשמישהו מציג את עצמו כ"מומחה לשתלים".
המדריך הוא חלק מהמדריך לטעויות הנפוצות. הוא מסביר את הכללים, ואינו ייעוץ משפטי.
מי מורשה לריפוי שיניים
לפי סעיף 2 לפקודה, מורשים לריפוי שיניים הם:
- רופא שיניים שיש לו רישיון או היתר זמני לפי הפקודה;
- מרפא שיניים שיש לו תעודת היתר שניתנה לפי בקשה שהוגשה עד ינואר 1966. זו קבוצה היסטורית.
סעיף 3 קובע ייחוד עיסוק: מי שאינו מורשה לא יעסוק בריפוי שיניים ולא יתחזה לעוסק בו. רופא מורשה (רופא, לא רופא שיניים) רשאי לעסוק בריפוי שיניים רק כחלק מהעיסוק הרפואי שלו.
"עיסוק בריפוי שיניים" מוגדר בפקודה כניתוח, טיפול, ייעוץ או השגחה שמבוצעים בדרך כלל בידי רופא שיניים, וגם פעולות הקשורות להתאמה, הכנסה, קביעה או תיקון של שיניים תותבות.
מי עוד עובד במרפאה
| תפקיד | מה מותר לו | המקור |
|---|---|---|
| רופא שיניים מורשה | עיסוק בריפוי שיניים | סעיף 2 |
| רופא שיניים מומחה | כנ״ל, ובנוסף שימוש בתואר מומחה בתחומו | סעיף 35 ותקנות תואר מומחה |
| שיננית | חינוך לבריאות השן וגיהות הפה, כולל ייעוץ, בפיקוח רופא שיניים | סעיף 5 ותקנות השיננית |
| סייעת או עוזר | עבודה בפיקוח אישי של הרופא, בלי לייעץ, להשגיח, לטפל או לנתח | סעיף 4 |
| טכנאי שיניים | עבודת מעבדה בתחום שהוגדר בתקנות | תקנות טכנאי השיניים |
סעיף 46 קובע שרופא שיניים שמסייע למי שאינו מורשה לבצע פעולה מקצועית, או משתף איתו פעולה בעיסוק, נחשב כמי שהתנהג בדרך שאינה הולמת, ויכול לעמוד לדין משמעתי.
תואר מומחה
לפי סעיף 35, שר הבריאות קובע בתקנות תארי מומחה בענפי רפואת השיניים, ואת התנאים והבחינות לקבלתם. התקנות הן תקנות רופאי שיניים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ז–1977. את הבחינות עורכות ועדות של המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים, והתואר עצמו ניתן ממשרד הבריאות.
התוספת לתקנות מונה תשעה תארי מומחה. הרלוונטיים לשתלים ולשיקום: כירורגיית פה ולסתות, פריודונטיה (מחלות חניכיים) ושיקום פרוסתודונטי (שיקום הפה). שאר התארים הם פדודונטיה (רפואת שיניים לילדים), אורתודונטיה (יישור שיניים ולסתות), אנדודונטיה (טיפולי שורש), רפואת שיניים ציבורית, רפואת הפה ופתולוגיה אוראלית. אין תואר מומחה נפרד "לשתלים".
איך בודקים בפועל
- רשמו את השם המלא של הרופא שיבצע את הטיפול, ולא רק של המרפאה. לפי סעיף 6 לחוק זכויות החולה, אתם זכאים לדעת את שם המטפל ואת תפקידו.
- חפשו במאגר: בשירות "חיפוש במאגרים של בעלי רישיון במקצועות הרפואה והבריאות" באתר gov.il, לפי שם או מספר רישיון. אם לא מצאתם, פנו למוקד "קול הבריאות" של משרד הבריאות.
- בדקו את סוג הרישיון: רישיון קבוע או היתר זמני, ואם יש תואר מומחה, באיזה תחום.
- השוו לשלט ולפרסום: אם במרפאה או באתר כתוב "מומחה" בתחום שאינו מופיע במאגר, שאלו.
- מרפאה של חברה: לפי סעיף 3א, מרפאת שיניים שמחזיק תאגיד צריכה רישיון מהמנהל הכללי של משרד הבריאות, אלא אם היא פטורה בתקנות, והיא צריכה להיות בהשגחה ובפיקוח של רופא שיניים. שאלו מי הרופא האחראי.
הודעה על ביטול או התליה של רישיון מתפרסמת ברשומות ובעיתון אחד לפחות, לפי סעיף 62.
פרסומת: מה אסור
סעיף 38 לפקודה אוסר על רופא שיניים, ועל תאגיד שמפעיל מרפאה, לפרסם פרסומת מטעה או כזו שפוגעת בכבוד המקצוע. האיסור חל גם על מי שמפרסם בשמם, והרופא חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע פרסום כזה. הפרטים נמצאים בתקנות רופאי השיניים (פרסומת אסורה), התשס״ט–2009. בנוסף, חוק הגנת הצרכן אוסר הטעיה ומחייב נקיבת מחיר כולל.
דוגמה להמחשה: מודעה "שתל ב-1,990 ₪ אצל מומחה". שתי שאלות: האם המחיר כולל מבנה וכתר, או שזה מחיר השתל בלבד? והאם לרופא יש תואר מומחה מוכר? אם התשובה לאחת מהן "לא", ייתכן שהמודעה מטעה. אפשר לפנות למשרד הבריאות או לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
מה עושים כשיש חשד לעיסוק בלי רישיון
- אל תמשיכו בטיפול עד שתבררו.
- פנו למשרד הבריאות. לפי סעיף 61, המנהל או רופא לשכת הבריאות רשאים להיכנס לבדוק מרפאת שיניים או מעבדה.
- עבירה: עיסוק בלי רישיון הוא עבירה לפי סעיף 52, ובית המשפט רשאי גם לצוות על סגירת המקום.
- שכר טרחה: לפי סעיף 59, מי שאינו מורשה לריפוי שיניים לא יוכל להיפרע בבית משפט שכר טרחה בעד עיסוק בריפוי שיניים.
שאלות נפוצות
האם רופא שיניים מחו״ל יכול לעבוד בישראל?
רק אם קיבל רישיון או היתר זמני ממשרד הבריאות לפי הפקודה. בעל השכלה מחו״ל צריך לעמוד בדרישות הרישוי, ולרוב גם בבחינות.
האם שיננית רשאית לבצע ניקוי אבנית?
השיננית רשאית לבצע פעולות של חינוך לבריאות השן ולגיהות הפה, בפיקוח רופא שיניים ולפי התנאים בתקנות. הסרת אבנית היא חלק מעבודתה הרגילה במרפאות.
איך יודעים אם לרופא היו בעיות משמעת?
ביטול או התליה של רישיון מתפרסמים ברשומות. החלטות משמעת אחרות לא תמיד מתפרסמות. אפשר לפנות למשרד הבריאות ולשאול.
האם הרופא חייב להציג את הרישיון?
סעיף 60 מאפשר למשרד הבריאות לדרוש מהרופא להציג את התעודות. כמטופלים, אתם זכאים לדעת את שמו ואת תפקידו, ואת הרישום עצמו תבדקו במאגר.
מקורות
- פקודת רופאי השיניים — סעיפים 2, 3, 3א, 4, 5, 35, 38, 46, 52–54, 59–62
- חוק זכויות החולה — סעיף 6: מידע בדבר זהות המטפל
- חיפוש במאגרים של בעלי רישיון במקצועות הרפואה והבריאות — משרד הבריאות, gov.il
- משרד הבריאות — רישוי ופניות ציבור
- ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל — המועצה המדעית ותחומי ההתמחות